רבותיי, נראה שהגענו לאחרית הימים: אין יותר מחלות קטלניות באפריקה, לא מטורפים עם נשק גרעיני (צפון קוריאה) או שרוצים אחד (איראן) והמשך ההתפשטות של האיסלאם הקיצוני בכל החזיתות מאפגניסטן עד ארה"ב. ומשום שהגענו לנחלה ולשקט, לפי מקורות צרפתיים, אירופה תצטרף ללחץ של ארה"ב על ישראל להקפיא את ההתנחלויות. במילים אחרות- במקום להתעסק בנושאים חשובים, האיחוד האירופי מצטרף לארה"ב בהפיכת הריבונות הישראלית ללעג.
51 או 28?
במהלך השנים מדינות המערב, בעיקר אירופה וארה"ב, החליטו להתערב בעניינה של מדינת ישראל. האיחוד האירופי עושה את זה על ידי מימון של עשרות ארגונים לא ממשלתיים בישראל ומחוצה לה[1] וארה"ב מבצעת זאת אף יותר בישירות על ידי איומים בסגנון "בחינה מחדש של היחסים".
כמובן, כולנו תומכים בהתערבות בין-לאומית בנושאים בוערים. מי לא רוצה לראות כוחות בינלאומיים נכנסים לסודן או מספקים תמיכה למיליוני הפליטים בפקיסטן? אנו גם רואים בחיוב סנקציות כנגד משטרים המסכנים את שלום העולם, כמו הסנקציות על עירק והסנקציות שאנו הישראלים בעצמנו מקדמים על איראן. אז אולי ההתערבות גם כאן היא חיובית? כפי שביטאו זאת כמה כותבים, אולי אובמה הוא המושיע שלנו מעצמנו? אני חושב שיש לבדוק זאת באופן מדוקדק, משום שמדובר לא רק בלחץ על ישראל אלא במתן פתח להפרת הריבונות שלנו כמדינה אוטונומית והפכיתנו לאיזו מדינת חסות של האיחוד האירופי או ארה"ב.
כיבוש?
ההתנחלויות, בשביל רבים מאיתנו, הן לא יותר מיישובים מרוחקים אי שם בגבעות יהודה ושומרון שעושות הרבה רעש[2]. "למה", יש שיתהו, "אנחנו צריכים לסבול בשביל חבורת תימהונים שיצאה לחיות בין הערבים?".
סיבה ראשונה היא הערך האסטרטגי של ההתנחלויות, או לכל הפחות גושי ההתיישבות המרכזים. הם מהווים קו גבול חי ודואגים להסיט את קו האש מגוש דן, בדיוק כמו היישובים ברצועת בעזה לפני ההתנתקות. כמו כן הם מחזקים את השליטה שלנו בנקודות מפתח ביהודה ושומרון.
סיבה שנייה היא המשך החזון הציוני של יישוב הארץ. האם אנחנו יכולים לסרב לחידוש היישוב היהודי בחבלי מולדת? האומה היהודית לא נולדה בשפלת החוף, אלא בין הרי יהודה ושומרון. וויתור על החבלים האלה משמעו וויתור על כל צידוק מוסרי והיסטורי למדינת ישראל בארץ ישראל כי הרי אם נוותר על חבלי מולדת בטענה ש"אלו שטחי כיבוש", מדוע נבדלים מהם "שטחי הכיבוש" של 48'?
סיבה שלישית היא שמפעלי התיישבות בתחומי יהודה ושומרון משחררים לחץ מגוש דן ושאר חלקי המדינה. רוצים לדמיין איך יראה אזור המרכז אם כל אותם "מתנחלים" היו מצטרפים למטרופולין הגם ככה עמוס?
אולם יש טענה מאוד מעניינת שמופנת כנגד כל מפעל ההתיישבות הזה, שמהווה המשך ישיר של מפעל ההתיישבות החלוצית של ראשית המאה ה20- מדובר בבנייה בשטחים כבושים, בניגוד לחוק הבין לאומי[3]. הטענה רואה בשטחי יהודה ושומרון אזורי כיבוש שאסור לנו ליישב אותם באזרחים ישראלים, או לכל הפחות לא ביוזמה ממשלתית[4].
בבחינה שטחית הרעיון נראה הגיוני: ישראל בהחלט השיגה שליטה על יהודה ושומרון בעזרת כוח צבאי, אז אולי יש אמת בטענה שמדובר ב"שטחים כבושים"? ובכן, ראשית נבדוק את ההגדרה של שטח כבוש: על פי אמנת האג[5] מדובר בשטח ש"נמצא למעשה תחת שלטון צבא האויב." אמנת ג'נבה מוסיפה ש"כן תחול האמנה על כל מקרה של כיבוש חלקי או שלם של ארצו של אחד מבעלי האמנה."[6]
ההגדרות האלה הן המקובלות במשפט הבין-לאומי. האם הן חלות במקרה שלנו? בואו נשאל את עצמנו שאלה פשוטה: מי הייתה המדינה הריבונית ששלטה בשטחי יהודה ושומרון? התשובה-ירדן. אך ירדן ביצעה סיפוח שמעולם לא הוכר (למעט על ידי בריטניה ופקיסטן) ושהיא וויתרה עליו ב1988. אם האומה היחידה ששלטה על יו"ש וויתרה עליהם, כיצד נגדיר מיהו "צבא האויב"? הרי אנו זקוקים למדינה שבשבילה צה"ל יהיה אויבה, ואין כזו.
לכן לראות ביהודה ושומרון שטחי כיבוש הוא עיוות של החוק הבין-לאומי. אכן, ישראל לא סיפחה אותם משום שיקולים מדיניים אולם אין זה הופך אותם לשטח כיבוש[7].
ההתנחלויות כאבן פינה
לטיעונים שכבר הובאו נוכל גם להוסיף שמשום ששטחי 67' נכבשו בצעד של "הגנה עצמית מקדימה"[8] ומשום שהם נכבשו במלחמת מגן, האמנות בנוגע לשטחי כיבוש אינן חלות עליהן (ובכל זאת הסכמנו שהן כן). הנה אם כן עוד טיעון לערימה.
לנוכח הנימוקים האלה, האם יש להניח שהאירופים והאמריקאים הם בורים? זו אפשרות, אך אינני חושב שהיא סבירה במיוחד. בסופו של דבר מנהלים את המדינות האלה אנשים משכילים עם משרדי חוץ המאוכלסים בדיפלומטים משכילים גם הם שלבטח שמעו ומכירים את כל הטיעונים. אז מדוע הם בכל זאת לוחצים על עניין ההתנחלויות? משום שזו הנקודה החלשה של קואליציית נתניהו.
שלא כמו המו"מ שאנחנו בדרך כלל מנהלים עם הפלשתינים, אפשרי שהאירופים והאמריקאים מבצעים משחק הרבה יותר חכם: הם לוחצים על נתניהו בנושא שאם יתפשר בו הוא מסתכן בנפילת הקואליציה בשביל שיוותר בתחומים אחרים. נתניהו, שאינו יכול לבצע בצורה הגורפת את שהם דורשים (הקפאה מלאה של הבנייה), יציע דברים אחרים במקום כמו חידוש המו"מ או "מחוות" לרשות הפלשתינית. קרוב לוודאי שאלו יהיו התכנים של נתניהו גם בנאומו.
לא להיכנע ללחץ
אם הממשל הישראלי ייכנע ללחץ האמריקאי ויתחיל ליישר איתו קו, אנחנו מוותרים בזאת על הריבונות שלנו בשביל עניינים זרים ועוד כאלו שאינם תורמים לנו. נתניהו, בהתאם להיותו בן להיסטוריון, צריך לעיין בנושא הועידה של 1938 בשביל להבין שאין אנו יכולים להתגמש עכשיו כשהמערב יותר מלהוט לפייס תוקפנים.
נתניהו, אל תיכנע ללחץ!
[1] ראו "רוצים מימון אירופי? קדמו עמדות פלשתיניות", ג'ורזלם פוסט וNGO-Monitor מספק מעקב שוטף אחרי הנושאים האלה.
[2] לא שהדימוי הזה נכון, לפחות לא לרובן. ספר הומוריסטי משובח של חגי סגל, בשם "הנתחלות דמה" מראה שיש הרבה מאוד הומור גם שם.
[3] איסור של אמנת ג'נבה להעביר אוכלוסיה של הכוח הכובש לשטח הכבוש.
[4] נכיר פרצה- אין שום איסור על התיישבות באופן התנדבותי. מי יודע, אולי ניתוק המימון והתכנון הממשלתיים ייתן חיזוק לזכות קיומו של המפעל ההתיישבותי בשטחי יהודה ושומרון.
[5] אמנת האג, חלק 3, סעיף 42. [6] אמנת ג'נבה הרביעית, סעיף 2.
[7] מאמר מצויין בנושא של מרכז אריאל למחקרי מדיניות-"ארץ ישראל ויישובה במשפט הבינלאומי", שמבהיר לעומקם של דברים את מה שאני עשיתי כאן רק ברפרוף.
[8] לא מושג שהמצאתי, חפשו "anticipatory self defense".
